דבר ראש הישיבה

%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%98%d7%a8

בס"ד , אב תשע"ו

לבניי האהובים מאוד ולהורים היקרים שלום רב.

לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ז – ישיבת בנ"ע גבעת שמואל
בפתחה של הישיבה הצבתי לפני מספר שנים שלט עם הפסוק מתהילים – "לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם ."עשיתי זאת לאחר מסע לפולין בהשראת המהר"ם שפירא מלובלין שחרט פסוק זה בכניסה לישיבתו – ישיבת חכמי לובלין בפולין, לפני למעלה משמונים שנה.
הצבתי פסוק זה בכניסה לישיבתנו גם בהשראתו של המהר"ם שפירא מלובלין וגם בגלל שבעיון בפסוק זה ובפסוקים הבאים אחריו מצאתי את עיקרי החינוך בישיבתנו, אותם אנסה לבאר בקצרה בדברים הבאים:
שורש החינוך ויסודותיו בישיבתנו הם האהבה הגדולה לבנים בבחינת – ישיבה שהיא בית והאמון בתלמידים.
אהבת אב לבנו, זוהי אהבה שאינה תלויה בדבר ,כך גם האמון שאב מאמין בבנו, וזהו הקשר אליו אנו שואפים , בין צוות משפחת הישיבה – בכלל, ובין הרמי"ם וצוות הישיבה לבנים – בפרט.
אהבה ואמון אלו, באים לידי ביטוי במילה "בנים "המובאת בתחילת הפסוק. כל תלמיד וכל איש צוות רואה מידי יום בכניסתו לישיבה את הפסוק עם המילה – "בנים", ומבין מייד את הקו החינוכי שלנו.
אולם, קשר זה המולד בין אב לבנו ובין רב לתלמידו זקוק לכוח השמיעה – "שמעו לי", על מנת לפתח את ההקשבה ההדדית, את הנתינה והקבלה ההדדית המאפשרים צמיחה והתפתחות.
על מנת להבין מעט את עומק השמיעה וההקשבה נעיין בדברי ה-"שפת אמת", המביא את דברי הרמב"ן המקשה על תחילת פרשת לך לך. מדוע לא מוזכרת חיבתו של אברהם אבינו לפני הציווי "לך לך"? מי הוא אברהם ואיך הגיע לדרגה שה' פונה אליו ישירות?
ה-"שפת אמת" מביא את דברי הזוהר הקדוש האומר שה' יתב' פנה לכל העולם כולו ורק אברהם היה היחיד שקלט את קריאתו, שמע וקיבל, עזב את ארצו, מולדתו ובית אביו והלך בעקבות הקול האלוקי. הוא עשה זאת בשונה מאותם אנשים "הישנים בחוריהם "– כלשון הזוה"ק ,"שעסוקים רק בענייניהם הפרטיים ולכן אינם קשובים לקול האלוקי הדובר אליהם תמיד".
מדברי ה-"שפת אמת" אנו למדים, ששמיעה איננה רק פעולה פיזית, אלא בעיקר פניות של האדם להקשיב הקשבה פנימית ואמיתית למסרים המועברים אליו בדרכים שונות ומגוונות.
החינוך לשמיעה , הוא בראש ובראשונה, ביכולת להקשיב באמת, לאחר, לרב, לחבר, לשמוע אותם באופן מושלם ולא לשמוע את עצמך מדבר מפיהם של אחרים.
מי ששומע כפי שאברהם שמע, הקשבה אמיתית ללא נגיעה אישית – אז יש סיכוי שישמע את הקול האלוקי, את קולם של האחרים, ישמע ויקבל .
זאת היא הקריאה בפסוק – "בנים, שמעו לי."
ועכשיו השאלה המתבקשת – מה אנחנו מנסים להשמיע , לחנך , ללמד ?? ועל כך עונה הפסוק – "יראת ה' אלמדכם."
מהי אותה יראת ה' אליה מכוון דוד המלך ?? ננסה לבאר זאת עפ"י המשך הפסוקים – "מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב."
דוד המלך מלמד אותנו שיראת ה' היא בראש ובראשונה – ראיית ה' הבאה לידי ביטוי בראיית הטוב. ראיית הטוב, יסודה באמון שהאדם נותן בבורא עולם שהוא טוב ותכליתו להיטיב ,ומתוך כך רואה בכל אדם ובכל דבר את הטוב הקיים בו.
" בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם "–
אנו קוראים לתלמידינו , לבנינו האהובים ,לראות טוב , לחפש בכל אדם ובכל דבר את הקריאה המכוונת אליהם. אנחנו צריכים לזקק את הטוב שיש בחברינו ולשמוע באמת את מה שמכוון אלינו, מה אני יכול לעזור , לגלות אכפתיות ואחריות ולהעניק את מה שמצפים מאיתנו.
מכאן אנו מגיעים לתחילתו של הפסוק – "לכו ."מה פירוש המילה "לכו ?? "

זכיתי לשמוע בפולין מסבא יוסף אנזל זצ"ל , שליווה את ישיבתנו מספר פעמים במסעות לפולין.
המהר"ם שפירא נשאל, מדוע בחר דווקא בפסוק זה שפותח במילה – "לכו", הרי רצונו שהתלמידים יבואו לישיבה ולא ילכו ממנה, אם כך למה הוא בחר דווקא בפסוק זה שיתנוסס בפתחה של הישיבה?
ענה להם המהר"ם שפירא : אכן כן, אני רוצה שהתלמידים יבואו לישיבה וילמדו בה, אבל המבחן האמיתי הוא דווקא ביציאתכם ממנה, האם כל אחד לוקח איתו את כל המטען שרכש בישיבה, להמשך חייו גם מחוץ לישיבה?
וזהו בעינינו האתגר החינוכי להנחיל לבנים האהובים בישיבה . האתגר הוא להנחיל לבנים ע"י אהבה ואמונה , את אותה תכונת שמיעה פנימית, בה נשתדל אנחנו להקשיב להם, את יראת השמים, שתגיע מתוך ראיית הטוב קודם כל בעצמם, ואח"כ בזולתם – בחבריהם , שיגלו אכפתיות ואחריות ויעניקו מעצמם לטובת האחרים, ושבע"ה הדברים הללו ילוו אותם בהמשך דרכם מחוץ לכותלי הישיבה .

ועתה מספר מילים על הנושא השנתי שנבחר לשנה זו בישיבתנו – מתחברים בשמחה.
השנה אי"ה נקדיש את הנושא לעניין זה – . נקדיש זאת בהתחלה לעצמנו, אח"כ לחברינו ,לעמנו ולארצנו , נקדיש זאת כלפי כיתתנו וכלפי ישיבתנו ועוד.

ברצוני לכתוב מספר מילים בנושא – מתחברים בשמחה.
"איך הייתי רוצה שיזכרו אותי"?…
אספר לכם סיפור חסידי: הרבי אמר לתלמידיו: אני עומד להסתלק מן העולם. אם תשאלו אותי איך הייתי רוצה שיזכרו אותי אומר לכם, לא הייתי רוצה שיזכרו אותי כאדם צדיק וקדוש – הרי אינני כזה. גם לא כאדם טוב – כי אני יודע על כמה דברים שעשיתי שאינם טובים, אם כבר הייתי רוצה שיזכרו אותי בדבר אחד – רציתי להיות טוב .באמת. בכל ליבי"… במילים אלו המבטאות עומק אינסופי של מהות חיינו על פני האדמה- סיים חנן פורת זצ"ל את הריאיון שנתן ערב מותו:
"רציתי להיות טוב".
הרב שלמה קרליבך שחידש ופרסם סיפורי צדיקים הגדושים ברוח ונשמה יהודית הדגיש את הקו המנחה של היהדות- "יהודי צריך לשאול את עצמו כל יום איך הוא יכול לעשות טוב ליהודי אחר ."
בלשון חז"ל קוראים לזה לגמול חסד עם אלוקים ואדם, לחוס גם על החי , הצומח ואפילו על הדומם. במילים אחרות זה נקרא – להתחבר לאחר.

מה זה להתחבר לאחר , מהו שיעור ההתחברות שיתקיים מידי שבוע??
במסגרת מאמצנו להעניק לבנים תחושה של בית ואהבה , החלטנו לבסס ולעלות קומה נוספת בשיח בין תלמידים לבין עצמם ובין המורים ואנשי הצוות החינוכי לבנים שלנו . במפגשים אלו שיתקיימו אחת לשבוע תהיה לתלמידים הזדמנות לשיחה ולביטוי בהנחיית אחד ממורי הצוות .התכנית תבסס קשר רציף בין הצוות החינוכי לתלמידים בצורה שיטתית , מבוקרת ואיכותית ,תתקיימנה שיחות של בעלי התפקידים בישיבה, מחנכים, מורים מקצועיים ויועצות, עם התלמידים כפרטים וכקבוצות .
לכל מפגש יהיה נושא שנדון עליו , אך מטרתו לאפשר לתלמידים לבטא רגשות ומחשבות ,להקשיב לחברים ולעורר מודעות עצמית. היעד של המפגש הוא לשלב וליצור קשר בלתי אמצעי בין התלמיד לרמי"ם ולמורים בישיבה, לטפח את תחושת השייכות של תלמידי הישיבה, לעודד תלמידים לשיח מכבד, פתוח וסובלני.
בשיעור "ההתחברות בשמחה" תפוצל הכיתה לשלוש קבוצות. כל קבוצה תתחבר עם מורה מצוות בית הספר. מנחה הקבוצה – הר"מ או המורה המקצועי ילוו את הקבוצה ויצרו שיח עם כל תלמיד על תחושותיו, חוויותיו, רצונותיו ושאיפותיו, והכול תחת אותו נושא שייבחר ע"י הצוות החינוכי של הכיתה ) הר"מ ו-2 המורים המקצועיים(. כל תלמיד יזכה לאוזן קשבת ומקום לומר את אשר על ליבו .
התכנית תעצים את מקומו של התלמיד כאדם בפני עצמו וסביבתו ואת מעמד המורה המקצועי כאישיות מחנכת מקשיבה ורגישה וככתובת לקשר ולשיח. במקביל יעברו מורי הישיבה השתלמות בהנחיית קבוצות שתהפוך את הובלת הקבוצות למקצועית, משמעותית ומיטבית.

כמובן , שנושא שנתי זה נבחר כהמשך לנושא השנתי שעסקנו בו בשנה שעברה – לוקחים אחריות.

מה ראינו בשנה"ל תשע"ו??
שצריך להיות טוב ואכפתי כלפי האחר , לראות את הבריאה כדבר טוב , כאשר תפקידנו הוא להביאה לשלמות כפי שנאמר לאחר השלמת מעשה בראשית – "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" , וזהו תפקיד של כל אדם שנאמר באותה פרשת בריאה – " אשר ברא אלוקים לעשות " – תפקידנו הוא לעשות , להיות אכפתי ולקחת אחריות.

ומה יקרה בשנה זו – שנת תשע"ז??
השנה נעלה קומה , ונתחבר האחד לשני, נכיר טוב יותר את עצמנו ואת חברינו ומתוך כך אי"ה נגיע לשלמות אמתית .

בניי האהובים והיקרים.
בישיבתנו אנו מאמצים תמיד את דרכה של החסידות – דרך האהבה והשמחה. ברכתי אליכם שנשכיל בשנה זו-בכלל, ובחודש הרחמים והסליחות – בפרט, להגיע לאהבתו וליראתו של ה 'בדרכים אלו ונתברך בכתיבה וחתימה טובה , אמן!!

צוות יקר ובנים יקרים,
השנה כולנו מתחברים בשמחה!!
אוהבכם מאוד ומאחל לכולנו שנה טובה
שרגא פרוכטר – ראש הישיבה